<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ה</h1>
<h2>דף מח.</h2>
לשון ערבות או קבלנות הלוהו ואני ערב או הלוהו ואני נותן או אני פורע או אני חייב או תן לו ואני פורע או אני חייב או תן לו ואני ערב כולן לשון ערבות הן הלוהו ואני קבלן תן לו ואני נותן לשון קבלנות הן. ותן לו ואני קבלן פסק רב אלפס שלשון ערבות הוא ויש מגדולי המורי' שפסקו שלשון קבלנות הוא והרשב"א הסכים עם רב אלפס כי יותר מועיל תן לו ואני נותן מתן לו ואני קבלן והרא"ש הסכים לגדולי המורים כי יותר מועיל תן לו ואני קבלן מתן לו ואני נות' ושטר שכתוב בו שנעשה קבלן אפילו לא פירש אחד מהלשונות בסתמא בלשון המועיל להיות קבלן קאמר וכן כתבו התוס'. ועוד פשוט ולעולם אין הלוה יכול להשמיט עצמו מן המלוה אם יבא לתובעו אפילו שיש בשטר לוה קבלן זולתי כשנשא ונתן ביד כלומר שלקח ההלואה הקבלן מן המלוה ונתנה ללוה שאז יכול לומר לזה לך אל הקבלן דלאו בעל דברים דידי את דהכא עליו סומך המלוה כשנותן ללוה כמצותו אבל בכתובה שאינו נותן שום דבר צריך התפסת מטלטלין וכתבו התוספות ומכל מקום אם אין נכסים לקבלן חוזר המלוה על הלוה אפילו נשא ונתן ביד מדר' נתן שמוציאין מזה ונותנין לזה וכתב הרא"ש כי כל זה כשתבע הלוה מן המלוה שילונו ונכנ' הערב או הקבלן אבל אם לא דבר הלוה כלל עם המלוה אלא הערב אמר למלוה הלוהו לפלוני ואני חייב או אני פורע אפילו קבל הלוה מיד המלוה המעות אין למלוה עם הלוה כלום אלא על הערב זולתי אם התנה שאפרע ממי שארצה כאשר אכתוב בגמרא בתרא. ערב סתמא לא יפרע מן הערב עד שיתבע הלוה פי' ואפילו אין נכסים ידועי' ללוה יעמוד בדין תחלה עם הלוה ואחר שישבע הלוה שאין לו כלום יתבע הערב כן כתב הרמב"ם שאין יכול ליפר' מן הערב עד שישבע לוה כתקנת חז"ל האחרונים שאין לו כלו' שמא יעשו קנוניא על נכסיו של ערב ואם הלוה אינו בעיר אם הוא במקום קרוב שיכולין להודיעו שילך השלי' בשלישי ויבוא ברביעי ויעמו' בדין בחמישי מודיעין אותו וממתינין אותו עד חמישי ואם לאו יפרע מן הערב. ואם אמר ערב תנו לי זמן כגון שהוא במקום רחוק ואביאנו נותנין לו זמן בית דין ל' יום וכן כתב בעל העטור בשם רב צמח וכל זה כשאין נכסים ידועים ללוה שאם היו לו כאן נכסים ללוה יורדין לנכסיו כדין הנפרעין שלא בפניו ולא יפרע מן הערב ואם הנכסים של הלוה הם במדינה אחרת יפרע מן הערב שלא יוציא מאתים על מנה. וכתבו המפרשים שאם הלוה אלם ואין יכול להעמידו בדין יפרע מן הערב תחלה ודוקא כשיעשה אלם אחר ההלואה שאם קודם היה אלם אדעתא דהכי הלוהו ואם על מנת שאפרע ממי שארצה נפרע מן הערב תחלה ואם אין נכסים ידועים ללוה יפרע מן הערב ואין צריך לתבוע כלל תחלה הלוה שמא יתן לו מאחר שהתנה שאפרע ממי שארצה אבל אם יש נכסים ידועים ללוה לא יפרע מן הערב ופי' ר"ת נכסי' ידועים כגון קרקעות ואפילו הן זיבורית ואם כתב לו שאפר' ממי שארצה תחלה כתב הרמב"ם ז"ל [פכ"ה מלוה ולוה ה"ד] שיפרע מן הערב מאחר שהתנה בפי' תחלה ואפילו נכסים ידועים ללוה והראב"ד השיג עליו וכתב שאין לחלק שאפילו אמר תחלה אם יש נכסים ידועים ללוה לא יפרע מן הערב. והיכא שהתנה שאפרע ממי שארצה תחלה ויש ללוה נכסים משועבדים כגון שמכרן אחר שלוה כתב הרשב"א שגובה מן הלקוחות קודם מן הערב וכל שכן בערב סתמ' שיגבה מלקוחות ולא יגבה מן הערב בגטין.
